דף הביתתוכנית פיתוחתכנון השקיה
כל צמח מקבל את המים שהוא צריך
רוב הבעיות בגינה מתחילות במים: יותר מדי במקום אחד, פחות מדי במקום אחר, וצנרת שאיש לא יודע איפה היא עוברת. תכנון השקיה מחלק את השטח לאזורים לפי מה שכל צמח צריך, בוחר בין טפטוף לממטירים וקובע איך המים מגיעים לכל ערוגה ועץ. הוא חלק מתוכנית הפיתוח שאני מכינה לרשויות, ליזמים, למתחמי אירוח ולנחלות. בעמוד תמצאו איך נבנים אזורי ההשקיה, מתי מתאים טפטוף ומתי ממטירים, מה צריך לדעת על מקור המים והלחץ, איך חוסכים במים, מתי משתמשים בקולחים, ואיך תכנית הצמחייה נבנית יחד עם ההשקיה.
מערכת השקיה נראית פשוטה: צינור, טפטפת, ברז. בפועל היא מחליטה אם הצמחייה תחיה, כמה מים ישלמו עליה כל חודש וכמה עבודה תהיה לגנן. תכנון מערכת השקיה מתחיל מהצמחים ולא מהצינורות. קודם מחליטים מה נוטעים ואיפה, ורק אחר כך שואלים איך להביא לשם מים.
תוכנית ההשקיה שאני מכינה מראה את מקור המים, את ראש המערכת, את הקווים הראשיים והמשניים, את סוג ההשקיה בכל אזור ואת החלוקה לאזורים. היא משורטטת על אותו רקע של תוכנית הצמחייה ותוכנית הריצוף, כדי שהצנרת לא תעבור מתחת לעץ שעוד ייטע, ולא תיחתך בזמן יציקה של שביל.
בפרויקט ציבורי גדול תכנון מערכות השקיה כולל לפעמים כמה ראשי מערכת, כל אחד לחלק אחר של הפארק. בחצר של נחלה זה בדרך כלל ראש אחד, עם חלוקה ברורה בין הגינה שליד הבית, המטע והשטח החקלאי.
העיקרון החשוב ביותר בתכנון השקיה הוא לקבץ צמחים לפי צריכת המים שלהם. כשעץ זית ומדשאה מקבלים מים מאותו קו, אחד מהם תמיד מקבל כמות לא נכונה. לכן אני מחלקת את השטח לאזורים, וכל אזור מקבל קו ותזמון משלו:
החלוקה הזו משפיעה גם על התכנון עצמו. אני משאירה את אזורי הצריכה הגבוהה קטנים, קרובים לבית או לאזור השימוש, ומרחיקה מהם את הצמחייה החסכונית. מדשאה גדולה שאיש לא יושב עליה היא בזבוז מים.
טפטוף, ממטירים וטפטוף טמון: מה מתאים לאיפה
ההשקיה בטפטוף פותחה בישראל, ובפרויקטי נוף היא הבחירה הטבעית לרוב השטח. הבחירה בין שיטות נעשית לפי סוג הצמחייה, צורת הערוגה והשימוש במקום:
לפני שמשרטטים קו אחד, צריך לדעת מאיפה מגיעים המים ובאיזה לחץ. חיבור שאין בו מספיק לחץ או ספיקה לא יוכל להשקות שטח גדול בבת אחת, ואז מחלקים את ההשקיה לסבבים לפי שעות.
ראש המערכת הוא הנקודה שבה המים נכנסים לגינה. בדרך כלל יש בו מז״ח שמונע זרימה חוזרת לרשת המים, מסנן, וסת לחץ, ברזים חשמליים לכל אזור ובקר. בתוכנית אני קובעת את המיקום שלו: נגיש לגנן, מוסתר מהעין ולא באמצע מדשאה.
בנחלה יש לפעמים יותר ממקור מים אחד, למשל מים חקלאיים לצד מי שתייה. אז התכנון צריך להפריד בין המערכות ולקבוע איזה אזור מקבל מאיזה מקור.
בקרים, חיישני גשם וחיסכון במים
תכנון מערכת השקיה טוב חוסך מים כבר על הנייר, עוד לפני שמישהו מכוון את הבקר. החיסכון מגיע מכמה החלטות פשוטות:
ברשות מקומית החיסכון הזה מופיע בחשבון המים של כל פארק, כל שנה. במתחם אירוח או בנחלה הוא אומר פחות תקלות ופחות זמן של גנן.
השקיה בקולחים בשטחים ציבוריים
קולחים הם מי ביוב מטוהרים, ובחלק מהשטחים הציבוריים משתמשים בהם להשקיה במקום מי שתייה. כשהרשות מספקת קולחים לפארק או לשצ״פ, תכנון השקיה צריך להתאים לכך: צנרת נפרדת ומסומנת, סוג טפטוף שמתאים לאיכות המים, והתאמה של הצמחייה לסוג המים.
ההחלטה אם להשתמש בקולחים, ובאילו אזורים, תלויה ברשות ובתשתית שקיימת ליד הפרויקט. אני בודקת את זה כבר בשלב התכנון המוקדם, כי זה משפיע על תוכנית הצנרת ועל מיקום ראש המערכת.
נעים להכיר
אירינה גינזבורג
משרד בוטיק לאדריכלות נוף
תכנון מרחבי חוץ פרטיים, מסחריים וציבוריים מתוך ראייה תכנונית רחבה, משלב הרעיון ועד ליווי התהליך. במשרד בוטיק, מי שנפגשת איתכם היא גם מי שמתכננת ומלווה את הביצוע.
יצירתיותאחריותיושרה ושקיפותנגישותדיוק מקצועי
אין תכנון השקיה בלי תכנון צמחיה, ולכן שני הנושאים נמצאים באותו עמוד. תכנית צמחיה טובה נבנית מארבע שאלות: כמה שמש וצל יש בכל נקודה, איזו אדמה יש בשטח, כמה מים יהיו בפועל, ומי יתחזק את המקום.
בדרך כלל אני נשענת על צמחייה ים תיכונית ועל צמחים חסכוניים במים: זית, חרוב, אלה, רוזמרין, מרווה, לבנדר ודגניים. הם מתאימים לאקלים, נראים טוב גם בקיץ ודורשים מעט טיפול. לצידם יש מקום לפריחה עונתית באזורים קטנים שבהם עוברים ויושבים.
עצי צל מקבלים תשומת לב מיוחדת. עץ שנוטעים היום יספק צל אמיתי רק בעוד כמה שנים, ולכן אני מתכננת את המיקום שלו לפי השימוש: מעל ספסלים, לאורך שבילים, בצד המערבי של רחבה. במקומות שבהם צריך צל כבר מהיום הראשון, אני משלבת הצללה בנויה עד שהעץ יגדל.
תחזוקה היא חלק מהתכנון. צמח שצריך גיזום כל חודש לא מתאים לשצ״פ ברשות עם תקציב גינון מוגבל, וגם לא לנחלה שאין בה גנן קבוע.
תכנון השקיה לגינה פרטית אני עושה רק בשטחים גדולים: נחלות, משקים ובתים פרטיים עם חצר רחבה. בשטח כזה יש בדרך כלל כמה עולמות שונים: גינה ליד הבית, אזור בריכה, מטע, גינת ירק ולפעמים גם חלקה חקלאית. כל אחד מהם צריך מים בכמות ובתדירות אחרות.
תכנון מערכת השקיה לגינה בנחלה מתחיל מחלוקה ברורה של השטח, ממקור מים שמתאים לכל חלק ומבקר אחד שמנהל הכל. כך בעלי המקום לא צריכים לפתוח ולסגור ברזים בכל פינה, וגם כשאין גנן צמוד המערכת עובדת. על התכנון של חצר שלמה, כולל פרגולה, בריכה ואזורי אירוח, יש עמוד נפרד: אדריכל גינות לנחלות ולבתים פרטיים גדולים. גינות קטנות של דירות גן הן לא התחום של המשרד.
כל פרויקט מתחיל בפגישת תכנון
ובסופה יש לכם מפת דרכים ברורה: השלבים, היועצים, ומה הצעד הבא.
תוכנית ההשקיה היא אחד הגיליונות בסט תוכניות הפיתוח. היא מתואמת עם תוכנית המפלסים, כדי שהקווים לא יעברו בנקודות שבהן מצטברים מים, ועם תוכנית הריצוף, כדי שיהיו שרוולים מתחת לשבילים לפני שיוצקים אותם. את כל זה אני מעבירה לקבלן בשרטוט אדריכלי אחד מתואם.
מתוכנית ההשקיה נמדדים גם הסעיפים בכתב הכמויות: אורכי צנרת, מספר טפטפות וממטירים, ברזים, בקרים ושוחות. כשהתוכנית מפורטת, כתב הכמויות מדויק, והקבלנים במכרז מתמחרים את אותה מערכת בדיוק.
איך נראה התהליך, מהסיור ועד הביצוע
תכנון השקיה וצמחייה עובר אצלי באותו סדר בכל פרויקט, בחצר של נחלה, במתחם אירוח או בפארק ציבורי:
הסדר הזה חשוב, כי כל שלב נשען על הקודם. תוכנית השקיה שנעשית לפני שהוחלט מה נוטעים תצטרך להשתנות, ולפעמים כבר אחרי שהצנרת בקרקע.
רוצים לתכנן את ההשקיה והצמחייה נכון מההתחלה?
הזמן הטוב לתכנן השקיה הוא לפני שמתחילים לבנות, כשעוד אפשר להשאיר שרוולים מתחת לשבילים ולבחור צמחים לפי המים שיש. ספרו לי על השטח, על מקור המים ועל מי שיתחזק את המקום, ונבנה יחד תוכנית שמחזיקה שנים. תכנון ההשקיה הוא חלק מעבודת אדריכלות הנוף שאני עושה, ואת המשרד כולו אפשר להכיר בעמוד הבית של אירינה אדריכלות נוף. אפשר להשאיר פרטים בעמוד צור קשר.
תשובות קצרות
לא מצאתם תשובה? דברו איתי, ואשמח לענות.
מקור המים, ראש המערכת, קווים ראשיים ומשניים, חלוקה לאזורים, סוג ההשקיה בכל אזור ומיקום הבקר. היא משורטטת על אותו רקע של תוכנית הצמחייה, כחלק מסט השרטוט האדריכלי של הפרויקט.
כי ההשקיה קשורה לצמחייה, למפלסים ולשבילים. כשהיא מתוכננת מראש, אפשר להשאיר שרוולים לפני היציקה, לחלק נכון לאזורים ולהכניס את כל הסעיפים לכתב הכמויות.
קבוצת צמחים עם צריכת מים דומה, שמקבלת קו וברז משלה. כך כל אזור מקבל את הכמות שהוא צריך, בלי להציף צמחים חסכוניים.
טפטוף מתאים לעצים, לשיחים ולערוגות. ממטירים מתאימים בעיקר למדשאות, שצריכות הרטבה של כל השטח.
צנרת טפטוף שעוברת מתחת לפני הקרקע. היא מוגנת מפגיעה, לא נראית ומתאימה במיוחד לשטחים ציבוריים.
כן. בוחרים צמחים חסכוניים, משאירים מדשאה רק איפה שמשתמשים בה, מחפים את הערוגות ומשקים בטפטוף. הגינה נשארת ירוקה, והצריכה יורדת.
חיישן שמחובר לבקר ועוצר את ההשקיה כשיורד גשם. הוא מונע השקיה מיותרת בחורף.
בחלק מהשטחים הציבוריים כן, כשהרשות מספקת אותם. זה דורש צנרת נפרדת וצמחייה מתאימה, ונבדק כבר בתכנון המוקדם.
תכנית הצמחיה קובעת מה נוטעים ואיפה. תוכנית ההשקיה קובעת איך המים מגיעים לכל צמח. הן נבנות יחד, על אותו רקע.
צמחייה ים תיכונית כמו זית, חרוב, אלה, רוזמרין, מרווה ולבנדר. הם עמידים לקיץ ודורשים מעט מים אחרי שהם מתבססים.
זה תלוי במין ובגודל השתיל, ובדרך כלל כמה שנים. לכן במקומות שבהם צריך צל מיד, אני משלבת הצללה בנויה עד שהעץ יגדל.
רק בשטחים גדולים, כמו נחלות ובתים פרטיים עם חצר רחבה. פרטים בעמוד אדריכל גינות.
תכנון ההשקיה הוא חלק מסט הפיתוח, והוא נבנה יחד עם תוכנית הצמחייה. בפרויקט גדול או מורכב, ההחלטה אם לצרף יועץ השקיה מתקבלת כבר בשלב התכנון המוקדם.
כן. אורכי הצנרת, הטפטפות, הממטירים, הברזים והבקרים נמדדים מהתוכנית ונכנסים לכתב הכמויות של הפרויקט.
מאיפה המים מגיעים, באיזה לחץ ובאיזו ספיקה. בנחלה צריך לדעת גם אם יש מים חקלאיים לצד מי השתייה.
במקום נגיש לגנן, מוסתר מהעין וקרוב לחיבור המים. המיקום נקבע בתוכנית, ולא בשטח ביום הביצוע.
לפעמים כן. בודקים את מצב הצנרת ואת ראש המערכת, ומחליטים מה נשאר ומה מתחלף לפי התכנון החדש.
קבלן הגינון או קבלן השקיה, לפי התוכנית. התוכנית שלי מגדירה מה מתקינים ואיפה, והביצוע נבדק מול השרטוטים.
המחיר תלוי בגודל השטח, במספר האזורים, במקורות המים ובשאלה אם התכנון הוא חלק מסט פיתוח מלא. ההצעה נבנית אחרי פגישת תכנון.
מתקשרים, שולחים וואטסאפ או משאירים פרטים בטופס. אחזור אליכם ונקבע פגישת תכנון על השטח ועל מקור המים.
