דף הביתיועץ פיתוח נוף
נספח פיתוח, עצים וחצר משותפת בפרויקטי בנייה
כל בקשה להיתר בבניין מגורים, בתמ״א 38, בפינוי בינוי או בבנייה חדשה, צריכה תוכנית לשטח שמסביב לבניין, ואת התוכנית הזאת מכין יועץ פיתוח נוף. אני אירינה, אדריכלית נוף, ובמשרד אירינה אדריכלות נוף אני מלווה יזמים ורשויות בחלק הזה של הפרויקט. בעמוד תמצאו מה נכנס לנספח הפיתוח להיתר, איך מטפלים בעצים קיימים, מה קורה לחצר המשותפת בהתחדשות עירונית, אילו מסמכים נדרשים בשלב המוקדם, איך מתכננים שכונת הרחבה במושב או בקיבוץ, ומתי כדאי להכניס יועץ לפרויקט.
בפרויקט בנייה עובדים כמה יועצים במקביל. האדריכל מתכנן את הבניין, מהנדס הקונסטרוקציה אחראי על השלד, יועץ התנועה על החניות והרמפות. השטח שבין קירות הבניין לגבול המגרש הוא החלק שלי: הכניסה, השבילים, הגדרות, מסתור הפחים, הגינה המשותפת והעצים. כשאף אחד לא מתכנן אותו מראש, הוא נקבע בסוף לפי מה שנשאר. ורואים את זה.
פיתוח נוף בפרויקט כזה משלב תכנון עם עבודה מול הרשות. אני מתכננת מפלסים, חומרים וצמחייה, ובמקביל בודקת מה התב״ע מתירה, מה ההנחיות העירוניות דורשות ואיפה עוברות התשתיות. התוצאה נכנסת לסט תוכנית הפיתוח, שממנו הקבלן יבנה בהמשך.
שיקולים של פיתוח סביבתי נכנסים כבר בשלב הזה: כמה מהמגרש יישאר פתוח לחלחול מי גשם, איפה יהיה צל בקיץ, ואילו צמחים יחזיקו מעמד עם מעט מים.
נספח הפיתוח הוא תוכנית שמוגשת עם בקשת ההיתר ומראה את כל מה שקורה במגרש מחוץ לבניין. לכל ועדה מקומית יש הנחיות משלה, ולכן אני מתחילה בבדיקה של ההנחיות של העיר ושל התב״ע שחלה על המגרש. ברוב המקרים הנספח כולל:
נספח שמוגש חסר חוזר מהוועדה עם הערות, וכל סבב כזה מעכב את ההיתר. לכן אני מתאמת אותו עם האדריכל ועם שאר היועצים לפני ההגשה. על העבודה מול היועצים כתבתי בעמוד תיאום תכנון.
עצים קיימים: לשמור, להעתיק או לכרות
עצים בוגרים הם אחד הנושאים הרגישים בכל פרויקט בנייה. כריתה או העתקה של עץ מוגן דורשות רישיון לפי פקודת היערות, והבקשה נשענת על סקר עצים שמכין אגרונום. אני לא האגרונומית בפרויקט. התפקיד שלי הוא לקחת את הסקר ולהכניס אותו לתכנון.
בפועל אני בודקת אם אפשר להזיז שביל, חניה או קיר כדי להשאיר עץ ערכי במקומו. כשעץ מתאים להעתקה, אני מציעה לו מקום חדש במגרש. במקום עצים שייכרתו אני מתכננת נטיעות חדשות. עץ שנשאר צריך גם אזור מוגן בזמן הבנייה, וכשהוא מסומן מראש בתוכניות, הרבה יותר קל לשמור עליו בשטח.
בפרויקטים של תמ״א 38 ופינוי בינוי, החצר היא הראשונה שנהרסת והאחרונה שנבנית. בחיזוק ותוספת קומות נכנסים אליה ממ״דים, פיר מעלית וחניות, ולפעמים גם רמפה למרתף. בהריסה ובנייה מחדש מתכננים אותה כמעט מאפס. בהתחדשות עירונית של מתחם שלם נוספים גם שבילים ציבוריים, כיכרות קטנות ושטחים שעוברים לעירייה.
בפרויקטים של תמ״א אדריכלות נוף נכנסת לרוב מאוחר, אחרי שהבניין כבר תוכנן. אני ממליצה להכניס אותה מוקדם. ההחלטה איפה תעמוד רמפת החניה קובעת כמה חצר תישאר, ואחרי שהיא נסגרה כבר אי אפשר להחזיר את הירוק.
מה מדאיג את הדיירים
דיירים שגרים בבניין עשרות שנים מכירים כל עץ בחצר. השאלות חוזרות על עצמן: האם העץ הגדול יישאר, מה יקרה לגינה של דירות הקרקע, איפה יעמדו הפחים, והאם החניות החדשות יבלעו את כל השטח הירוק. תוכנית חצר ברורה, עם הדמיה פשוטה, עונה על רוב השאלות האלה עוד לפני שהן הופכות למחלוקת.
מה הוועדה דורשת
הוועדה המקומית בודקת את החצר לפי ההנחיות העירוניות: שטח מחלחל, נטיעת עצים חדשים, גובה גדרות, מיקום מסתור הפחים, מעבר נגיש לכניסה וחיבור למדרכה. יש ערים שמבקשות כבר בשלב ההיתר גם תוכנית צמחייה מפורטת. אני בודקת את הדרישות של העיר הספציפית לפני שמתחילים לתכנן, כדי שהנספח יעבור בלי סבבים מיותרים.
חצר משותפת, כניסות ושטחים שעוברים לעירייה
החצר המשותפת היא המקום שבו דיירים נפגשים, ממתינים להסעה או יושבים בערב. אני מחלקת אותה לאזורים ברורים: מבואת כניסה מוצלת, שביל נגיש, פינת ישיבה, אזור שירות לפחים ולמונים, וגינות פרטיות לדירות הקרקע עם גבול ברור. כך לכל חלק יש תפקיד, וברור מי אחראי לתחזק אותו.
בפרויקטים רבים חלק מהמגרש עובר לעירייה: הרחבת מדרכה, שביל ציבורי או רצועה עם זיקת הנאה למעבר הולכי רגל. כאן פרויקט פרטי פוגש פיתוח עירוני. השטחים האלה מתוכננים לפי ההנחיות של הרשות, בחומרים ובצמחייה שמחלקת הגינון יודעת לתחזק. כשהגבול בין הפרטי לציבורי מתוכנן נכון, אין ויכוחים אחר כך על מי מנקה ומי משקה.
נעים להכיר
אירינה גינזבורג
משרד בוטיק לאדריכלות נוף
תכנון מרחבי חוץ פרטיים, מסחריים וציבוריים מתוך ראייה תכנונית רחבה, משלב הרעיון ועד ליווי התהליך. במשרד בוטיק, מי שנפגשת איתכם היא גם מי שמתכננת ומלווה את הביצוע.
יצירתיותאחריותיושרה ושקיפותנגישותדיוק מקצועי
לפני שמתחילים לשרטט, יש פרויקטים שצריכים מסמך שמסביר מה אפשר לעשות בשטח ומה נכון לעשות בו. רשות שמתכננת שכונה, יזם שבודק מגרש או ועדה שמבקשת התייחסות יכולים לבקש אחד מהמסמכים האלה:
מסמך מוקדם טוב חוסך תכנון כפול בהמשך. הוא נותן לכל היועצים בסיס אחד לעבוד ממנו, ולמזמין תמונה ברורה לפני שהוא מתחייב.
הרחבות במושבים הן שכונות חדשות שנבנות בצמוד ליישוב הוותיק. אותו דבר קורה בהרחבה בקיבוץ, ובהרחבה קהילתית שבה משווקים מגרשים למשפחות שמצטרפות ליישוב. השאלה הגדולה בכל הרחבה היא החיבור: איך השכונה החדשה תרגיש חלק מהכפר ולא פרבר שהודבק לו מהצד.
בתכנון הרחבה אני מסתכלת על כמה נושאים:
יש בהרחבה גם שאלה של אופי. ביישוב חקלאי אנשים מצפים לגדר חיה, לעצי פרי ולשבילים רכים, לא לרחוב עירוני. תכנון טוב שומר על האופי הזה גם כשנוספות עשרות משפחות.
כל פרויקט מתחיל בפגישת תכנון
ובסופה יש לכם מפת דרכים ברורה: השלבים, היועצים, ומה הצעד הבא.
בחיפוש מוצאים את אותה עבודה בהרבה שמות: מתכנן פיתוח נוף, מומחה פיתוח נוף, אדריכל נוף, ולפעמים גם מהנדס פיתוח נוף. כמעט כולם מתארים תכנון של השטח הפתוח והכנת נספח הפיתוח. אני אדריכלית נוף, לא מהנדסת.
המהנדסים בפרויקט הם יועצים אחרים שאני עובדת לצידם. מהנדס הקונסטרוקציה מתכנן קירות תומכים ומרתפים, יועץ האינסטלציה והניקוז מתכנן את הצנרת, ויועץ התנועה קובע רמפות וחניות. אני מתכננת את המרחב שבו כל המערכות האלה נפגשות, ודואגת שיתאימו זו לזו.
בשלב הביצוע אני מגיעה לאתר במסגרת פיקוח עליון, בודקת שהחצר נבנית לפי התוכניות ועונה על שאלות של הקבלן.
איך מתחילים לעבוד על החצר
ההתקשרות נבנית לפי השלבים שאתם צריכים. יש יזמים שמזמינים רק את הנספח להיתר, ויש שממשיכים איתי עד סוף הביצוע. את כל השירותים של המשרד, מהקונספט ועד הפיקוח, תמצאו בעמוד אדריכלות נוף.
פרויקט בתכנון? בואו נסתכל על החצר עכשיו
שלחו לי את כתובת המגרש, את שלב הפרויקט ואת המסמכים שיש לכם. אחרי שיחה קצרה תדעו מה הוועדה צפויה לדרוש בנספח הפיתוח, מה צריך לבדוק לגבי העצים ומה הצעד הבא. אפשר להשאיר פרטים בעמוד צור קשר.
תשובות קצרות
לא מצאתם תשובה? דברו איתי, ואשמח לענות.
מתכנן את השטח הפתוח סביב הבניין: כניסות, שבילים, חניה, גדרות, פחים, צמחייה ועצים. הוא מכין את נספח הפיתוח להיתר ומתאם אותו עם שאר היועצים.
ברוב הוועדות המקומיות נספח פיתוח הוא חלק מבקשת ההיתר לבניין מגורים, ואת הנספח מכין אדריכל נוף. הדרישות המדויקות משתנות מעיר לעיר.
הנספח מוגש להיתר ומציג את עקרונות התכנון. תוכנית הפיתוח המפורטת מגיעה אחרי ההיתר וכוללת פרטי ביצוע לקבלן.
לא. סקר עצים מכין אגרונום. אני משלבת את המסקנות שלו בתכנון ומתאמת איתו אילו עצים נשמרים ואילו מועתקים.
לעיתים קרובות כן, אם מתכננים את זה לפני שמחליטים על מיקום הממ״דים והרמפה. לכן כדאי להכניס את אדריכלית הנוף מוקדם.
זה תלוי בהסכם עם היזם ובתוכנית. בתכנון אני מסמנת גבול ברור בין הגינות הפרטיות לחצר המשותפת, כדי שלא יהיו ויכוחים אחר כך.
הדיירים, דרך ועד הבית או חברת ניהול. לכן אני בוחרת צמחייה שחוסכת במים וחומרים שקל לתחזק.
לא. אני אדריכלית נוף. ״מהנדס פיתוח נוף״ הוא כינוי שמופיע בחיפושים, אבל המהנדסים בפרויקט הם יועצים אחרים שאני מתאמת איתם.
בתכנון המוקדם, לפני שהאדריכל סוגר את מיקום הכניסות, הרמפה והממ״דים. אחרי זה נשאר הרבה פחות מקום להחלטות.
רשימה של מה שהמרחב צריך להכיל ולמי הוא מיועד. היא נכתבת לפני התכנון ועוזרת לרשות או ליזם להגדיר מה הם מבקשים.
הסקר מתעד את המצב הקיים בשטח. הדוח מסכם את הסקר ואת הפרוגרמה ומוסיף המלצות וכיווני תכנון.
כן. רשויות וחברות כלכליות הן אחד מקהלי היעד של המשרד, בפרויקטים של שצ״פים, פארקים, מרחב ציבורי ופיתוח עירוני.
כן. התכנון מתחיל מהחיבור בין השכונה החדשה ליישוב הוותיק: שבילים, גינות ציבוריות, ניקוז והמעבר לשטח החקלאי.
חלחול מי גשם, צל, שמירה על עצים ובחירת צמחים שמתאימים לאקלים. השיקולים האלה נכנסים לתכנון מההתחלה ולא בסוף.
אני מתאמת את החלק של הפיתוח והנוף מול האדריכל, הקונסטרוקטור, יועץ התנועה ויועצי התשתיות. פרטים בעמוד תיאום תכנון.
כן, בפיקוח עליון בהתאם להיקף ההתקשרות. ההיקף נקבע מראש.
גודל המגרש, מספר הבניינים, מורכבות המפלסים והעצים, השלבים שתזמינו ודרישות הוועדה. אחרי שיחת ההיכרות תקבלו הצעה לפי שלבים.
תיק מידע אם יש, מפת מדידה, תוכניות של האדריכל וסקר עצים אם כבר נעשה. אם עדיין אין כלום, אפשר להתחיל גם בלי.
חוות דעת על שאלה ממוקדת, כמו שמירה על עצים או התאמה להנחיות העירוניות, היא מסמך שאפשר להכין כבר בשלב מוקדם. ספרו לי על השאלה ונבדוק יחד מה נדרש.
אפשר להתקשר, לשלוח וואטסאפ או להשאיר פרטים בטופס עם כתובת המגרש ושלב הפרויקט. אחזור אליכם לתאם שיחה.
